יום רביעי, 29 באוקטובר 2008

השקט שלפני


ההפוגה בה כל העולם עוצר מסביבו, פנייך מכילים את כל היופי שבעולם. שפתייך כפרי ארגמני בשל, חצי פתוחות כאילו מביעות כאב. חיוך של גוויה. כאן החיים והמוות לוחצים ידיים.

אדוארד מונק.

תגובה 1:

יואב בר-ישראל אמר/ה...

מארקי,זה מרעיד את הנשמה,מה שאתה כותב,מצטט,מצלם,כ"כ כנה ישיר אמיתי

(כאן במיוחד בגלל ששנינו מכירים אותה.. מדהימה,מה?)
ביי יואב